יין ויאנג

מנדלת היין והיאנג בצבעי זהב ושחור. מרהיבה ומיוחדת.

המושג יין – יאנג (בסינית מסורתית: 陰陽; בסינית מופשטת: 阴阳; בפיניין: yīnyáng) מגיע במקורו בפילוסופיה הסינית העתיקה והמטפיזיקה, המתאר את שני הכוחות המנוגדים הקדמונים אך משלימים המצויים בכל הדברים ביקום.

יין: החלק הקר, הנמוך, האיטי והחשוך של התהליך, חיפוש מטה, מקושר עם ירח אפל (החלק שנמצא רחוק מהשמש) ומסמל את אופי או הטבע הנשי מקושר ללילה.
יאנג: החלק החם, הגבוה, המהיר, הפעיל, חיפוש מעלה והמואר של התהליך ומקושר עם החלק הזוהר של שמש ומסמל את אופי או הטבע הגברי מקושר ליום.
זוג תהליכים זה, קרוב לוודאי, מתקשר לדת החקלאית ולקונפוציאניזם, הוא בעל חשיבות בפילוסופיה הסינית – טאואיזם. למרות שהמלים יין-יאנג מופיעים רק פעם אחת בדאו דה ג'ינג, הספר מלא בדוגמאות והבהרות רבות של "ההדדיות המשותפת". היין והיאנג מהווים אחד מהעקרונות הבסיסים של הרפואה הסינית המסורתית.